סרטן השד הינו סוג הגידול הנפוץ ביותר בקרב נשים בעולם המערבי. בישראל מאובחנות כ-5,000 חולות סרטן שד חדשות מדי שנה. על פי הערכות, אחת מכל שמונה ישראליות עלולה לחלות בסרטן זה במהלך חייה. הודות למודעות גבוהה בציבור לאבחון מוקדם וחשיבות ביצוע בדיקות סקר (כמו למשל ממוגרפיה), רוב המקרים מתגלים בשלבים מוקדמים - שלבים בהם סיכויי הריפוי עומדים על כ-90%.
נלחמים בסרטן: הטיפולים החדישים ביותר לטיפול במחלות הסרטן - פרויקט מיוחד
סרטן השד נוצר ברקמות השד, בדרך כלל בצינוריות המובילות את החלב לפטמה ובבלוטות המייצרות את החלב. המחלה מאפיינת בעיקר נשים אך למעשה קיימת גם בקרב גברים, אך בשיעורים נמוכים מאוד. גורמי המחלה מגוונים - חלקם מולדים או תלויי גיל, וחלקם קשורים לאורח החיים. ב-10% מהמקרים של תחלואה בסרטן השד, סיבת המחלה היא תורשתית (כלומר המחלה נגרמת כתוצאה משינויים בגנים שעברו בהורשה). חשוב להדגיש שלא כל גוש בשד הוא גידול ממאיר. כ-80% מהגושים שמתגלים הם שפירים, ואינם מהווים סיכון.
במקרים בהם הגידול ממאיר ניתן לסווג אותו לשלוש קבוצות עיקריות: גידול הורמונלי המופעל על ידי קולטנים להורמונים כמו פרוגסטרון או אסטרוגן; גידול עם ביטוי ייתר של חלבון שנקרא HER2 שגורם להתחלקותם והתפשטותם של התאים הסרטניים; וגידול טריפל נגטיב - גידול ללא קולטנים להורמון פרוגסטרון או אסטרוגן וללא ביטוי של חלבון HER2. בשנים האחרונות נוסף סיווג נוסף - גידול עם ביטוי נמוך של חלבון HER2. בעבר היה נהוג לסווג את החולות לחיוביות או שליליות ל-HER2, אולם כיום ניתן להתייחס גם לכאלו שיש להן ביטוי של HER2 ברמה נמוכה.
"באופן כללי כ-70% מהמאובחנות הינן בעלות סוג הגידול ההורמונלי, 20-30% חיוביות ל-HER2 והיתר מוגדרות כטריפל נגטיב מאחר ואין להן אף אחד מהקולטנים הנ"ל", מציינת ד"ר שלומית סטרולוב שחר, רופאה בכירה ביחידה לסרטן השד, במערך האונקולוגי במרכז הרפואי תל אביב-איכילוב.
נוגדן שפועל כמו טיל מונחה מטרה
לדבריה, ההחלטות באשר לאופן הטיפול בחולות סרטן השד מתקבלות על-פי שיקולים רפואיים, בהתאם למצב החולה, סוג הגידול ושלב האבחנה. "במקרים בהם סרטן השד הוא מסוג הורמונלי, מטפלים בטיפולים הורמונליים שתוקפים את הקולטן ומונעים את שגשוג התאים לעיתים בשילוב עם טיפול ביולוגי. במקרים בהם סרטן השד הוא מסוג 'טריפל נגטיב' הטיפול הוא בעיקר באמצעות כימותרפיה, כאשר היום לחלק מהחולות מוסיפים אימונותרפיה (טיפול המפעיל את מערכת החיסון כנגד הגידול)", מסבירה ד"ר סטרולוב שחר.
"במקרים בהם מדובר על גידולים חיוביים ל- HER2 משתמשים בנוגדנים, הנקשרים לחלבון זה ומעכבים את פעילותו. נכון להיום זמינות לנו תרופות מדור חדש, שהן למעשה נוגדנים שמצומדים אליהן כימותרפיות קטנות", מסבירה ד"ר סטרולוב שחר. "הטיפול פועל כמו 'טיל מונחה מטרה', שמכוון ישירות לתאים הממאירים. למעשה הנוגדן מכוון את הכימותרפיה למטרה עצמה, ועצם הקישור של הנוגדן, מעכב את מסלול הולכת האותות, והכימותרפיה שמצומדת אליו תוקפת בעיקר את התאים הקרובים. הטיפול החדשני הזה, מתאים לסוגים של סרטן שד מסוג HER2- אפילו לכאלו עם ביטוי נמוך.
חשוב להדגיש כי לחלק מהחולות עם סרטן שד, מותאם טיפול אישי לפי מוטציות מסוימות - מוטציות תורשתיות או מוטציות סומטיות (בגידול). למשל במקרים בהם יימצא מוטציה בגן BRCA ניתן להתאים לחולות מסוימות טיפול במעכבי PARP. כיום בדיקה לאיתור מוטציות בגן BRCA כלולה בסל התרופות ללא עלות וללא צורך בהפניה לכל אישה ממוצא אשכנזי.
עד כמה הטיפול של הנוגדן צמוד הכימותרפיה מהווה בשורה עבור החולות?
"סרטן השד הוא עדיין מחלה מאתגרת ולמרבה הצער בחולות עם מחלה גרורתית ההתמודדות היא לא פשוטה. יחד עם זאת קבוצות הטיפול החדשות פתחו בפנינו עידן טיפולי מבטיח יותר שכן אפקט הפעולה שלהן הוא דרמטי - הגידולים מתכווצים וגם התגובות מאוד ממושכות, לעיתים עם הטבה של מספר שנים (גם לחולות בקו שני ושלישי של המחלה), לרבות תגובות לגרורות מוחיות שהן אחד מהסימפטומים של סרטן חיובי ל-HER2, ואלו דברים שלא ראינו כמותם בעבר", מסכמת ד"ר סטרולוב שחר.