מדי שנה מאובחנים בישראל כ-2,500 חולים חדשים בסרטן הערמונית, ומחלה זו היא הנפוצה ביותר מבין כל המחלות הממאירות בקרב גברים יהודים (מעל גיל 50) והשלישית בשכיחותה בקרב גברים ערבים בישראל. סרטן הערמונית נחשב כגורם השני בשכיחותו לתמותה מסרטן בקרב גברים בעולם המערבי כשהמחלה גורמת למותם של כ-375 אלף בני אדם בעולם בכל שנה.
בלוטת הערמונית ממוקמת בבסיס שלפוחית השתן ומקיפה את צינור השופכה - הצינור שמוביל את השתן משלפוחית השתן החוצה. תפקידה של בלוטה זו לייצר חלק מנוזל הזרע והיא חיונית לפוריות הגבר. גידול סרטני מתפתח כאשר אחד התאים ברקמה אינו מפסיק להתרבות. התאים הסרטניים מתחלקים שוב ושוב ויוצרים גוש של תאים סרטניים באזור אחד. הגוש גדל ללא הרף והורס את הרקמות הנורמליות הגובלות בו. בהמשך עלולים התאים הסרטניים להתפשט אל מחוץ לערמונית וכך נוצרות הגרורות.
סרטן הערמונית שונה בהתנהגותו מסוגי סרטן אחרים כיוון שלרוב קצב ההתחלקות של התאים הסרטניים בערמונית הוא איטי. הסיבות למחלה אינן ידועות אולם גיל מבוגר (כמעט כל הגברים בגיל 90 יחלו בסרטן הזה), מוצא אתני והיסטוריה משפחתית - מעלים את הסיכון לתחלואה. בשלבים מוקדמים של סרטן הערמונית אין בדרך כלל תסמינים. אלה מופיעים רק כאשר הגידול גדל ונוצר לחץ על צינור השופכה. כתוצאה מכך ייתכנו סימפטומים כמו קושי במתן שתן, עלייה בתדירות מתן השתן, כאב בעת מתן שתן או פליטת זרע ונוכחות דם בשתן. במידה וגידול שלח גרורות, ייתכנו כאבים בעצמות, בגב התחתון, באגן או בירכיים.
40% עלולים לפתח מחלה גרורתית
החשד לתחלואה בסרטן הערמונית עולה כאשר הרופא חש בגוש בזמן בדיקה גופנית הכוללת מישוש של הבלוטה (דרך פי הטבעת) או כאשר ישנה עלייה ברמת ה־PSA בדם. ה־PSA הוא חלבון שמפרישה הערמונית, ורמה מוגברת שלו יכולה להצביע על מחלות שונות בבלוטה (ובכלל זה דלקת, הגדלה שפירה של הערמונית וגם גידול ממאיר). אם עולה החשד שמדובר בסרטן של בלוטת הערמונית, עושים ביופסיה לאישוש האבחנה.
אפשרויות הטיפול בסרטן הערמונית הן רבות וסוג הטיפול נקבע בהתאם לשלב המחלה, למצבו ורצונותיו של המטופל. כ-40% מהמטופלים שטופלו בסרטן ערמונית בשלב מקומי (כמו ניתוח וקרינה), עלולים לפתח הישנות של המחלה והופעת גרורות.
"כשסרטן הערמונית מוגבל לערמונית עצמה, ניתן להציע טיפול מקומי למטרת ריפוי, באמצעות ניתוח כריתה רדיקלית של הערמונית או באמצעות קרינה חיצונית בשילוב עם טיפול הורמונלי למשך חצי שנה עד שנתיים בהתאם לדרגת הסיכון של הגידול", מסבירה ד"ר מורן גדות, רופאה מומחית בכירה ביחידה לגידולי מערכת השתן והמין במרכז הרפואי שיבא. "במקרה בו מדובר על מחלה גרורתית, אנו מציעים טיפול הורמונלי מסרס, שמטרתו להוריד את רמת הטסטוסטרון בגוף, זאת נוכח העובדה כי הטסטוסטרון - הורמון המין הגברי - נדרש לתאי הסרטן לצורך שגשוג, ובהיעדרו, המחלה תיסוג. במרבית המקרים נשלב תרופות הורמונליות נוספות על מנת להאריך את משך התגובה לטיפול, ולדחות את הזמן עד להתקדמות המחלה. במקרים מסוימים נשלב גם טיפול כימותרפי כבר בשלבים הראשונים של המחלה".
האם מדובר בקווים טיפולים שעשויים למגר את המחלה?
"לצערנו, ברוב המקרים הסרטן יפתח בשלב כלשהו עמידות לטיפולים ההורמונליים הקיימים, ואז המחלה נחשבת 'עמידה לסירוס'", מסבירה ד"ר גדות. "בשלב זה, נוכל להציע למטופל טיפול כימותרפי או טיפול באיזוטופים רדיואקטיביים. נוסיף גם טיפולים תומכי עצם, וניתן להציע גם קרינה נקודתית להקלה על כאב הנגרם מגרורות בעצמות".
בשנת 2023 נכנסה לסל הבריאות בדיקה גנומית מקיפה עבור חולים בסרטן ערמונית גרורתי. מדובר בבדיקה מולקולרית המתבצעת על תאי הגידול עצמו, ומאתרת מוטציות שונות בגידול. החשיבות העיקרית של הבדיקה, היא זיהוי מוטציות בגן BRCA בגידול.
"הגנים BRCA1 ו-BRCA2 הם גנים שתפקידם לשמור על שכפול תקין של החומר הגנטי שלנו. כאשר הגנים האלה נפגעים הם מאפשרים לטעויות שמתרחשות בחומר הגנטי (מוטציות) בתאים לעבור בלי בקרה", מסבירה ד"ר גדות. "אחד מכל ארבעים גברים אשכנזים בישראל נושא מוטציה בגן BRCA. מוטציות קיימות גם בגברים (ונשים) ממוצא שאינו אשכנזי אך בשכיחות נמוכה יותר. גברים נשאים של מוטציה בגן BRCA1 נמצאים בסיכון מוגבר של פי-3.5 לפתח סרטן ערמונית מאשר באוכלוסייה הכללית. גברים נשאים של מוטציה בגן BRCA2 נמצאים בסיכון מוגבר של עד פי-8.6 לפתח סרטן ערמונית מאשר באוכלוסייה הכללית. סרטן זה גם עלול להיות אלים יותר. זיהוי המוטציות בגן זה חשוב במיוחד שכן קיימים כיום טיפולים ממוקדי מטרה המתאימים לחולים אלו. טיפולים ממוקדי מטרה עשויים להיות יעילים לחולים בסרטן ערמונית שהינם נשאים של המוטציה ב- BRCA (מוטציה תורשתית), וגם לכאלו שאצלם המוטציה קיימת רק בגידול עצמו, ולא בשאר רקמות הגוף (מוטציה סומטית)", מסבירה ד"ר גדות.
עד כמה מדובר בבשורה עבור החולים?
"מדובר בקו טיפולי נוסף ויעיל שיכול לדחות את פרק הזמן עד להתקדמות המחלה ולהאריך חיים במטופלים שמחלתם כבר עמידה לטיפול הורמונלי ולכימותרפיה", מבהירה ד"ר גדות. "חשוב לציין כי במידה ונמצאה מוטציה בגן BRCA בגידול עצמו, יש לברר האם המטופל נשא של המוטציה. במקרה ונמצאה נשאות תורשתית, נמליץ על ייעוץ גנטי ובדיקת בני המשפחה (גברים ונשים) על מנת שיוכלו לבצע מעקב וגילוי מוקדם של סרטן ערמונית, סרטן שד ושחלות".
"הטיפולים ממוקדי המטרה נבדקים כיום במסגרת מחקרים קליניים גם בשלבי המחלה המוקדמים יותר, בתקווה שנוכל לשפר בעתיד את הפרוגנוזה של חולי סרטן ערמונית שהגידול שלהם מבטא מוטציה ב- BRCA", מסכמת ד"ר גדות.
שירות לציבור