בעולם המערבי, ובכלל זאת במדינת ישראל מתמודדים בעשורים האחרונים עם העלייה העקבית בתוחלת החיים המביאה להזדקנות האוכלוסייה. לנתון דמוגרפי זה ישנן השלכות על כל תחומי החיים, ואחת מהן היא הצורך של מערכות הבריאות בכל רחבי הגלובוס להתמודד עם מחלות המאפיינות את גיל הזקנה - ובראשן מחלת הסרטן הנחשבת לגורם המוות העיקרי בישראל נכון לשנת 2020.
על פי ההערכות המקצועיות, כ-37% ממקרי הסרטן החדשים ברחבי העולם מאובחנים כיום בקרב אנשים מעל גיל 70 והצפי הוא כי מספר זה יכפיל את עצמו עד שנת 2040 . על אף עלייה עקבית זו לא ניתנה עד כה תשומת לב מספקת לצרכים הייחודיים של אנשים מבוגרים המתמודדים עם מחלת הסרטן, ולא בוצעו מספיק פעולות על מנת לשפר את השירותים הקיימים בכדי לספק מענה טוב יותר לצרכיהם במהלך המסע הקשה הזה.
העובדה כי מטופלים מבוגרים רבים מגיעים לרופא האונקולוג רק בשלב מאוחר נובעת מסיבות רבות, ובעיקרן קושי של המערכת הרפואית והציבורית לתת מענה מותאם לגיל השלישי הכולל ניהול המחלה בצורה הוליסטית ע"י צוותים רב תחומיים וכן, מידע מדעי מוגבל לגבי הטיפולים השונים בקרב הגיל השלישי בשל מיעוט מחקרים קליניים מותאמים לאוכלוסייה זו.
מי שמכיר מקרוב את כלל האתגרים הללו הינו פרופ' גיל בר סלע, יו"ר האיגוד לאונקולוגיה ורדיותרפיה ומנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי העמק: "העלייה בתוחלת החיים והגידול בהיקף האוכלוסייה המבוגרת, מחייבת גם התייחסות ספציפית כלפיה בעולמות הבריאות", הוא מסביר. "אם בעבר גיל 65 הוגדר כתחילת 'הגיל השלישי', הרי שכיום הוא כבר לא נחשב לכזה, והאוכלוסייה המבוגרת מוגדרת בעשור שבין גיל 70 ל-80. חלוקה נוספת אנו מבצעים בינם לבין האוכלוסייה האולטרה מבוגרת עליה נמנים בני ה-80 ומעלה", מוסיף פרופ' בר סלע.
"אם נתמקד בעולם האונקולוגיה, הרי שקיימים מגוון אתגרים ומורכבויות בטיפול בבני הגיל השלישי והרביעי החולים במחלות סרטן. על אלו ניתן למנות את הקושי של המטופלים המבוגרים לעמוד בטיפולים אונקולוגיים, במיוחד טיפולים כימותרפיים או ניתוחים מורכבים, וכן את העובדה שמרבית בני הגיל השלישי והרביעי נוטלים לרוב תרופות למחלות שונות, ויש לבדוק את האינטראקציות בין הטיפול המוצע לאותן תרופות. בנוסף יש לתת דגש על מערך התמיכה הביתי שכן מרבית תופעות הלוואי של הטיפולים מתרחשות בבית לאחר הטיפול ולא לכל אדם מבוגר יש מערכת תומכת מספקת".
בעוד שעד כה לא ניתנה תשומת לב מספקת לנושא, לאחרונה דברים מתחילים להשתנות. "כמענה למורכבויות אלו, האיגוד האונקולוגי מקדם כיום את הקמתו של פורום ייחודי בהשתתפות של איגודים רפואיים נוספים, גופים מהמגזר הציבורי וחברות התרופות. מטרת הפורום היא לפעול על מנת לשפר ולייעל את הטיפול האונקולוגי בגיל המבוגר", מספר פרופ' בר סלע. "פורום זה מצוי בשלבים מעשיים של הקמה ואני מקווה שבחודש אפריל נוכל לברך על המוגמר והוא יחל לפעול", הוא מציין.
כאמור, שכיחות מחלות הסרטן הולכת וגדלה כפועל יוצא של העלייה בתוחלת החיים, ובתוך קבוצה זו גם סרטני העור שאינם מלנומה. מדובר על סרטן שכיח מאוד בקרב מבוגרים שנחשפו במהלך חייהם לשמש (וישראל כידוע, היא מדינה שטופת שמש). המיקום הנפוץ ביותר להתפתחות סרטני עור שאינם מלנומה הוא בחלקי הגוף החשופים לשמש בחיי היומיום - ראש, צוואר, גפיים עליונות ועוד. המופע של גידולים אלו מגוון מאוד ולעיתים קרובות מטעה היות ויכול להראות כיבלת או כפצע אשר אינו מחלים, מגרד ומגליד. על כן, מעבר לבדיקות השגרתיות שמומלץ לעשות באופן קבוע אצל רופאי העור, ישנה חשיבות גדולה להבדק ע"י רופא עור בכל מקרה של נגע עורי חדש שאינו "מחלים".
"סרטן עור שאינו מלנומה מתבטא בעיקר בגידולי עור שנקראים קרצינומות של העור, הנפוצים שבהם הם קרצינומת תאי הבסיס וקרצינומת תאי קשקש. נגעים אלו מופיעים עם הזדקנות העור והם נובעים מחשיפה ארוכת שנים לקרינת השמש", מסביר פרופ' בר סלע. "כשהדור המבוגר של היום היה צעיר יותר, לא הייתה מודעות לנזקי קרינת השמש ולכן רואים את הגידולים הללו בשכיחות גבוהה אצל מבוגרים רבים, וללא טיפול הם עלולים לגדול ולהוות סכנת חיים".
עד כמה מדובר על מחלה מסוכנת?
"הודות לאבחון מוקדם ולשיטות טיפול מתקדמות במרבית המקרים סרטני עור שאינם מלנומה ניתנים לריפוי בשיטות שונות כגון ניתוח סטנדרטי או ניתוח ע"ש מוהס, קרינה, גרידה וצריבה במחט חשמלית, הקפאה בחנקן נוזלי, משחות ועוד. איתור מוקדם של המחלה אפשרי ופשוט באופן יחסי בהשוואה למחלות סרטן אחרות בעיקר בשל העובדה שרואים את הנגע בעין בלתי מזוינת. יחד עם זאת, בקרב חלק מהאוכלוסייה המבוגרת, במיוחד כאלה שהמערכת הרפואית פחות נגישה להם, הנגעים העוריים נזנחים והם מגיעים לטיפול רק כשהנגע העורי הפך לכיב גדול ומדמם עד כדי פגיעה משמעותית מאד באיכות חייהם, ולעיתים תוך סיכון חייהם במידה ופלש לרקמות העמוקות או שלח גרורות.", מסביר פרופ' בר סלע.
מהן שיטות הטיפול בסרטן העור שאינו מלנומה בשלב מתקדם מקומי או עם גרורות?
"בנוסף לניתוח שהיא מנת חלקם של המנתחים, בארסנל הכלים של האונקולוג ניתן למצוא את כלי הטיפול הקלאסיים של טיפולי קרינה וכימותרפיה. לצידן, בעשור האחרון נכנסו טיפולים חדשים מסוג טיפולים ביולוגים ואימונותרפיה. 'אימונותרפיה' הוא טיפול שפועל על מערכת החיסון וגורם לה לזהות את הגידול כ"אויב" ולהילחם בו", מסביר פרופ' בר סלע. "בהתחלה, האימונותרפיה הוכיחה את עצמה כיעילה ביותר בגידולי המלנומה, אך כיום היא ניתנת גם במקרי סרטן העור שאינם מלנומה, כיוון שגידולים אלו, בדומה למלנומה, שגם נגרמת מחשיפה רבה לשמש, מאופיינים בשינויים גנטיים משמעותיים, מה שחושף אותם לזיהוי ובעקבותיו מתקפה של מערכת החיסון של הגוף. אפשר לומר שהטיפולים האימונותרפיים מסייעים למערכת החיסון להיות יעילה יותר כנגד אותם גידולים סרטניים. טיפולים אלו מסייעים לנו היום להאריך את חייהם של החולים בסרטן העור שאינו מלנומה, ומרחיבים את אפשרויות הטיפול בחולים המבוגרים".
עינבל כהן תובל מנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן העור מוסיפה: "אחת הבעיות העיקריות שאנחנו רואים במפגש שבין סרטן העור למטופלים בגיל המבוגר הוא נושא האבחון המאוחר. המטופל פעמים רבות נוטה לחשוב שהנגע שלו הוא משהו זניח שיעבור ואם עדיין לא עבר זה בגלל גילו ולרוב עד שהמטופל הולך כבר לבדוק נגע כזה או אחר הוא ילך לרופא המשפחה קודם ולא לרופא העור ובכך יעכב עוד יותר את אבחון המחלה". לדבריה, לאחר האבחון, חולים בגיל השלישי והרביעי מתמודדים עם קשיים רבים נוספים במסגרת המחלה כמו למשל קושי בהגעה לטיפולים, התמודדות עם תופעות הלוואי, תפקוד יומיומי ועוד. "העמותה מסייעת לחולות וחולים באשר הם להתמודד עם מחלת סרטן העור בכל שלביה, בנוסף פיתחנו בשנה החולפת תוכנית הכשרה שכל מטרתה היא לזהות סימני אזהרה לסרטן העור בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי ובכך להביא לאבחון מוקדם של המחלה", מסכמת כהן-תובל.
שירות לציבור. מוגש בחסות סאנופי.
למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת