דם בשתן הוא סימן שמטבעו מעורר חשש, ובצדק. אך דווקא משום שהוא עלול להופיע ללא כאב, ללא תסמינים נלווים ולעיתים אף לחלוף מעצמו, לא מעט אנשים מנסים להרגיע את עצמם: "זו בטח דלקת", "אולי זה חד־פעמי", "נראה אם זה יחזור". בחודש המודעות הבינלאומי לסרטן המסר חד וברור: לא מחכים - בודקים.
"סרטן שלפוחית השתן הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים, אך גם אחד הפחות מדוברים", אומרת ד"ר ניימן. "בישראל מאובחנים מדי שנה כ־1,700-1,800 חולים חדשים, וכ־450-500 נפטרים מהמחלה. זהו הסרטן החמישי בשכיחותו בגברים, אך גם נשים חולות בו, ולעיתים מאובחנות בשלב מתקדם יותר".
הפער בין שכיחות יחסית גבוהה לבין מודעות ציבורית נמוכה קשור במידה רבה לתסמין המרכזי של המחלה.
"דם בשתן לרוב אינו מלווה בכאב, ולכן נוטים להתעלם ממנו או לייחס אותו לדלקת בדרכי השתן", מסבירה ד"ר ניימן. "העיכוב בבירור עלול לאפשר למחלה להתקדם לשלב שבו הטיפול מורכב יותר. גם אירוע חד-פעמי של דם בשתן מצדיק בדיקה רפואית".
לא רק סרטן ריאות: עישון וסרטן שלפוחית השתן
נהוג לחשוב שעישון גורם בעיקר לסרטן ריאות, אך בפועל הוא אחד גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לסרטן שלפוחית השתן. כ־50-60% מהמקרים קשורים ישירות לעישון. "רבים מהמטופלים מופתעים לגלות את הקשר", אומרת ד"ר ניימן. "גם מי שהפסיק לעשן לפני שנים נמצא בסיכון מוגבר, ולכן חשוב במיוחד להיות ערניים לסימנים מוקדמים".
מי בסיכון - ואיפה האבחון מתפספס
המחלה שכיחה יותר בגברים, אך נשים נוטות להגיע לאבחון מאוחר יותר. לדברי ד"ר ניימן, האבחון מתפספס לעיתים קרובות בשל התעלמות מסימני אזהרה:
• דם בשתן - גם אם מופיע פעם אחת בלבד וללא כאב
• צריבה או כאב במתן שתן שאינם חולפים
• תכיפות או דחיפות במתן שתן ללא עדות ברורה לזיהום
• כאבים באגן או בגב התחתון ללא סיבה אחרת ברורה
כל אחד מהתסמינים הללו מצדיק בירור רפואי.
אוכלוסיות בסיכון מוגבר כוללות:
• מעשנים בעבר ובהווה
• גברים מעל גיל 60
• אנשים עם חשיפה תעסוקתית לחומרים כימיים
• חולים עם דלקות כרוניות בדרכי השתן
כשהמחלה חודרת שריר - כללי המשחק משתנים
כ־25% מהחולים מאובחנים כבר בשלב שבו הסרטן חודר את שריר דופן השלפוחית. זהו שלב קריטי, שבו הסיכון להתפשטות מערכתית עולה משמעותית. "בשלב הזה, ניתוח בלבד אינו טיפול מספק", מדגישה ד"ר ניימן. "למרות כריתה רדיקלית, בכ־50% מהחולים המחלה חוזרת או מתפשטת, מה שמעיד שבמקרים רבים קיימת מחלה מיקרוסקופית מערכתית כבר בעת האבחון".
כבר בשנת 2003 הוכח כי תוספת של כימותרפיה קדם-ניתוחית משפרת הישרדות לעומת ניתוח בלבד. אולם בשנים האחרונות חל שינוי עמוק יותר - לא רק תרופה חדשה, אלא שינוי תפיסתי. היום לא מדובר רק בניתוח, אלא באסטרטגיה פריאופרטיבית סיסטמית משולבת, המבוססת על כימותרפיה ואימונותרפיה, שמטרתה להפחית הישנות, לשפר הישרדות ללא אירוע, ולהגדיל את הסיכוי לריפוי ארוך טווח.
פריצת דרך דווקא באוכלוסייה המורכבת ביותר
אחד החידושים המשמעותיים בשנים האחרונות הוא שינוי באסטרטגיה וכניסה של טיפול פריאופרטיבי סיסטמי משולב Enfortumab Vedotin עם אימונותרפיה (pembrolizumab), המבוסס על כימותרפיה ואימונותרפיה, שמטרתו להפחית הישנות, לשפר הישרדות ללא אירוע ולהגדיל את הסיכוי לריפוי ארוך טווח.
לאחרונה, פורסמו שלושה מחקרים גדולים בהם נבדק הטיפול בקרב חולים עם סרטן שלפוחית השתן חודר שריר.
במחקר NIAGARA הודגם כי הוספת אימונותרפיה מסוג Durvalumab לכימותרפיה סטנדרטית קדם-ניתוחית עם המשך טיפול לאחר הניתוח מפחיתה באופן מובהק את הסיכון לחזרת המחלה פלוס שיפור בהישרדות הכוללת.
מחקר נוסף התמקד בחולים קשים ומורכבים שאינם יכולים לקבל את הטיפול הכימותרפי הסטנדרטי המקובל לפני ניתוח, לרוב בשל גיל או מחלות רקע. באוכלוסייה זו נרשם שיעור תגובה פתולוגית מלאה של כ־57%. מעבר לכך, אותו מחקר הראה ירידה של כ־50% בסיכון לתמותה ושיפור מובהק בהישרדות הכוללת בקרב מטופלים שקיבלו את השילוב הטיפולי סביב הניתוח, בהשוואה לניתוח בלבד.
בשני מחקרים גדולים שפורסמו לאחרונה נבדק הטיפול בקרב חולים עם סרטן שלפוחית השתן חודר שריר. המחקר הראשון התמקד בחולים שאינם יכולים לקבל את הטיפול הכימותרפי הסטנדרטי המקובל לפני ניתוח, לרוב בשל גיל או מחלות רקע. באוכלוסייה זו נרשם שיעור תגובה פתולוגית מלאה של כ־57%.
אלה נתונים חסרי תקדים", אומרת ד"ר ניימן. "מדובר בקבוצה שבעבר כמעט ולא היו לה אפשרויות טיפול יעילות לפני ניתוח, וכעת אנו רואים לא רק תגובות עמוקות, אלא גם השפעה אמיתית על הישרדות".
במחקר נוסף נבדקה האפשרות להרחיב את הטיפול גם לחולים שיכולים לקבל כימותרפיה סטנדרטית, וגם שם נצפה שיפור עקבי במדדי היעילות.
מהפכה גם במחלה הגרורתית
השילוב של Enfortumab Vedotin עם אימונותרפיה הוביל להכפלת ההישרדות הכוללת, דהיינו, החולים חיו זמן כפול בממוצע בהשוואה לטיפול הסטנדרטי הקודם, לשיעור תגובה כולל של כ־70% כלומר, אצל 7 מתוך 10 חולים הגידול הצטמק או נעלם באופן משמעותי ולתגובה מלאה בכ־29% מהחולים (מצב שבו לא ניתן לזהות עוד סימני מחלה בבדיקות ההדמיה).
תוצאות אלו נשמרו בכל תתי-האוכלוסיות, ההשפעה החיובית הייתה עקבית אצל כל החולים, ללא קשר לגילם או למאפיינים ספציפיים אחרים של המחלה.
"רק בשביל לראות שינוי כזה במחלה שבעבר כמעט לא יכולנו להשפיע עליה, היה שווה להיות אונקולוגית", מציינת ד"ר ניימן.
טיפול מתקדם דורש ניהול חכם
לצד ההתקדמות, מדגישה ד"ר ניימן כי הצלחת הטיפול תלויה גם בניהול נכון שלו.
"שילובים מתקדמים דורשים ניהול קפדני של תופעות לוואי, זיהוי מוקדם והתאמות טיפול, כדי לשמור על רצף טיפולי ויעילות מקסימלית. זהו טיפול רב־תחומי, עם שיתוף פעולה הדוק בין אונקולוגים, מומחים במקצועות שונות וצוות סיעודי מיומן".
"סרטן שלפוחית השתן הוא דוגמה למחלה שבה מודעות, אבחון מוקדם וחדשנות טיפולית נפגשים - ויחד משנים גורלות", מסכמת ד"ר ניימן. "המסר שלי פשוט: הקשיבו לגוף, אל תתעלמו מסימני אזהרה ודעו שהרפואה של היום מציעה אפשרויות ותקווה שלא היו קיימות בעבר".
*המידע המובא בכתבה זו אינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או המלצה טיפולית, ואינו מחליף התייעצות עם רופא או גורם רפואי מוסמך. בכל שאלה רפואית, שינוי טיפול או קבלת החלטה רפואית, יש לפנות לרופא המטפל.
בשיתוף חברת אסטלס ללא מעורבות בתכנים